לוח שנה דמוקרטי

לוח השנה הדמוקרטי הוא פרויקט ייחודי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז את האירועים המשמעותיים שתרמו לעיצובה של הדמוקרטיה הישראלית, ומשלב גם אירועים בעלי משמעות בינלאומית לדמוקרטיות בעולם.

מוזמנים להעמיק ולהעשיר את הידע שלכם לגבי אירועים מכוננים בתולדות מדינת ישראל, להיזכר ברגעים ששינו ועיצבו את החברה, מקום המדינה ועד היום ולהישאר מעודכנים באירועים מיוחדים לאורך ההיסטוריה.

לוח שנה דמוקרטי

לוח השנה הדמוקרטי הוא פרויקט ייחודי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז את האירועים המשמעותיים שתרמו לעיצובה של הדמוקרטיה הישראלית, ומשלב גם אירועים בעלי משמעות בינלאומית לדמוקרטיות בעולם.

מוזמנים להעמיק ולהעשיר את הידע שלכם לגבי אירועים מכוננים בתולדות מדינת ישראל, להיזכר ברגעים ששינו ועיצבו את החברה, מקום המדינה ועד היום ולהישאר מעודכנים באירועים מיוחדים לאורך ההיסטוריה.

תוכנית ההתנתקות

י' באב התשס"ה , 15 אוגוסט 2005
פוליטיקה ישראלית ביטחון ודמוקרטיה לאום, דת ומדינה

תוכנית ההתנתקות הייתה תוכנית מדינית שקידם ראש הממשלה אריאל שרון שעיקרה פינוי חד-צדדי וללא משא ומתן קודם עם הרשות הפלסטינית של כל היישובים הישראליים ברצועת עזה ושל ארבעה יישובים בצפון השומרון. בתום הליך חקיקה ממושך וסוער בכנסת בוצעה התוכנית בחודשים אוגוסט וספטמבר 2005.

המחאה הציבורית נגדה לוּותה בחשש מפני מלחמת אחים ותופעות של אי-ציות מצד אנשי המחנה הדתי-לאומי, ולמרות זאת יישומה עבר ללא אירועי אלימות קשים. יישום התוכנית וההתנגדות הפנימית נגדה בליכוד הביאו לפרישת שרון וקבוצת שרים וחברי כנסת מסיעת הליכוד ולהקמת מפלגת קדימה.

יום הזיכרון לקורבנות הסחר בנשים בישראל

ט"ו באב התש"ס , 16 אוגוסט 2000
יום זיכרון ישראל זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים פוליטיקה ישראלית

ב-16 באוגוסט 2000 הוצת בתל אביב מכון ליווי. באירוע נספו ארבע נשים. המצית טען להגנתו כי הזנות מובילה להרס התא המשפחתי. מאז מצוין יום הזיכרון לקורבנות הסחר בישראל בתאריך זה. את טקסי הזיכרון מארגנים גופים הנלחמים בתופעה (למשל, "אחותי" ו"המטה למאבק בסחר בסמים ובזנות").

סחר בנשים קיים היום בעולם בהיקף עצום. על פי נתוני מחלקת המדינה של ארצות הברית, בין 600 ל-800 אלף בני אדם נסחרים בעולם מדי שנה, רובם המוחלט נשים. אותן נשים נאלצות לעבוד בזנות ומועסקות בתנאים קשים של צפיפות, התנכלות והרעבה. בישראל נעשים מאמצים רבים בקרב גורמים ממשלתיים ולא-ממשלתיים למיגור התופעה. ממדיה הצטמצמו מאז 2002 במידה ניכרת, עד כמעט הכחדתה המלאה.

“הפגנת המיליון” של המחאה החברתית

ד' באלול התשע"א , 3 ספטמבר 2011
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה

שרשרת פעולות המחאה וההפגנות בקיץ 2011 החלה בפייסבוק והעלתה לסדר היום הציבורי את מצוקת הדיור ואת יוקר המחיה. אחד מביטוייה היה הקמת "עיר אוהלים" בשדרות רוטשילד בתל אביב ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ. בתגובה הקימה הממשלה את ועדת טרכטנברג, וזו בחנה את המצב והציעה פתרונות לדרישות הכלכליות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה ולפערים החברתיים.

יש הרואים במחאת 2011 תפנית בעלת חשיבות עצומה בהלך הרוח של הציבור הישראלי – מתקופה ממושכת של אווירת אדישות ואסקפיזם להתחזקות האמון ביכולת ההשפעה של האזרח ה"קטן", עלייה בהשתתפות ובמודעות הפוליטית והגברת הדרישה מנבחרי ציבור לעמוד בערכים דמוקרטיים של שקיפות ואחריותיות.

המהפכה החוקתית – פסק דין בנק המזרחי

י"ג באלול התשנ"ב , 11 ספטמבר 1992
ערכים ומוסדות דמוקרטיים פוליטיקה ישראלית

בשנת 1992 אישרה הכנסת שני חוקי יסוד שעסקו לראשונה בזכויות הפרט. שלוש שנים לאחר מכן קבע בג"ץ בפסק דין בנק המזרחי שמעמדם של חוקי היסוד עולה על מעמדם של חוקים רגילים. כמו כן נקבע, שבית המשפט הוא המוסמך להכריע בשאלת החוקתיוּת של חוקי הכנסת.

בכך נסללה הדרך לביקורת שיפוטית של בית המשפט על חוקי הכנסת, במה שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית", כלומר אקטיביזם שיפוטי של בית המשפט מול רשויות השלטון האחרות.

המהפכה החוקתית נמצאת במוקד מחלוקת ציבורית בין הטוענים כי בית משפט חזק חיוני לביסוס הדמוקרטיה ולהגנה על זכויות הפרט לבין הגורסים שבית המשפט לקח לעצמו סמכות לא לו וכי הוא אינו מייצג את קשת הדעות בחברה הישראלית.

יום הדמוקרטיה הבינלאומי

ג' בתשרי התשס"ח , 15 ספטמבר 2007
יום בינלאומי ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים פוליטיקה בינלאומית

בשנת 2007 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לציין בכל שנה את יום הדמוקרטיה הבינלאומי ב-15 בספטמבר. תכליתו של היום היא לקדם את עקרונות הדמוקרטיה ולשמור עליהם.

למונח "דמוקרטיה" מנעד רחב ולכן הוא מובן בדרכים רבות. פירושה הראשוני של המילה דמוקרטיה היא "שלטון העם". העיקרון הוא שהאזרחים הם האחראים לגורלם והם הקובעים את זהות השלטון לפי תפיסת עולמם. עם זאת, במערב מבינים היום את המונח דמוקרטיה כ"דמוקרטיה ליברלית", כלומר שמירה על זכויות אדם וחירויות (למשל, זכויות מיעוטים, חופש מדת, חופש ביטוי, חופש תנועה).

ארגונים רבים פועלים היום כדי ליצור עקרונות מנחים לדמוקרטיה וכדי למדוד את מדינות העולם לאורם. הבולט בהם הוא מדד הדמוקרטיה של המגזין "אקונומיסט" (The Economist). לפי מדד זה, מדינת ישראל נמצאת במקום ה-29 מתוך 167 מדינות ומוגדרת "דמוקרטיה לקויה" (flawed democracy).

יום החוקה האמריקאית

כ"ז באלול התשי"ב , 17 ספטמבר 1952
פוליטיקה בינלאומית ערכים ומוסדות דמוקרטיים

חוקת ארצות הברית היא המסמך המשפטי העליון והמחייב ביותר בארצות הברית. החוקה נכתבה בידי ג'יימס מדיסון, לימים נשיא ארצות הברית הרביעי. חתמו עליה בפילדלפיה האבות המייסדים של ארצות הברית ביום 17 בספטמבר 1787.

החוקה האמריקאית מחולקת לשלושה חלקים: המבנה השלטוני של ארצות הברית (בעיקר עקרון הפרדת הרשויות), עקרון הפדרליות ומגילת הזכויות של האזרחים (התווספה כארבע שנים לאחר החתימה). יום החוקה האמריקאית צוין רשמית לראשונה ב-1911, בבתי ספר באיווה, ומאז הוא הפך לנוהג קבוע בכל המדינות בארצות הברית. יום החוקה האמריקאית הוכר רשמית על ידי הממשל הפדרלי ב-1952.

יום הזכות לדעת

כ"ב בתשרי התשס"ג , 28 ספטמבר 2002
יום בינלאומי זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים

ביום 28 בספטמבר 2002 ייסדו נציגי ארגוני חופש מידע מ-15 מדינות רשת בינלאומית לקידום חופש המידע וקבעו את המועד הזה ליום חופש המידע הבינלאומי.

מטרת יום הזכות לדעת היא להעלות את המודעות לזכותם של האזרחים לקבל גישה למידע ממשלתי וליהנות מקידום חופש המידע כחלק בלתי נפרד מדמוקרטיה ושלטון טוב ומיטיב.

גישה למידע מאפשרת לכל אזרחית ואזרח לקבל החלטה מושכלת ביום הבחירות ולבחור את הנציגים שייצגו אותם (לדעתם) כראוי. בישראל הזכות לדעת מעוגנת בחוק חופש המידע.

אירועי אוקטובר 2000

ב' בתשרי התשס"א , 1 אוקטובר 2000
פוליטיקה ישראלית ביטחון ודמוקרטיה לאום, דת ומדינה

בתחילת אוקטובר 2000 הצטרפו חלק מאזרחי המדינה הערבים למחאות האלימות של הפלסטינים ביהודה ושומרון, על רקע האכזבה מכישלון התהליך המדיני ועלייתו של ראש האופוזיציה אריאל שרון להר הבית. במשך כעשרה ימים התרחשו הפגנות ואירועים אלימים שבמהלכם נהרגו 12 אזרחים ערבים. ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט תיאודור אור מונתה לחקור את האירועים.

דוח הוועדה (2003) קבע כי גילויי האלימות במגזר הערבי התפרצו על רקע אפליה והזנחה ממושכות של המגזר מצד ממשלות ישראל. הוועדה הצביעה גם על התבטאויות של הנהגת הציבור הערבי כגורם מתסיס. בין שאר המלצותיהם המליצו חברי הוועדה לצמצם את הפערים בין המגזר היהודי למגזר הערבי. פרסום הדוח הצטרף לבג"ץ קעדאן (2000) (שקבע שמדיניות ההחכרה של קרקעות ליהודים בלבד היא אפליה אסורה) בניסיון להיאבק בחוסר השוויון בחברה הישראלית ואשר האזרחים הערבים סובלים ממנו שנים ארוכות.

פסילת רשימת “כך” מהתמודדות בבחירות

י"ד בתשרי התשמ"ה , 10 אוקטובר 1984
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים

המתח בין הזכות להיבחר לבין ההכרח של כל דמוקרטיה להתגונן מפני כוחות שמנסים לחתור תחתיה מקבל ביטוי מובהק בפסילת מפלגות מתמודדות לכנסת. ב-1984 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את תנועת "כך" בראשות מאיר כהנא בנימוק שהתנועה לוקה בגזענות. ואולם בג"ץ ביטל את ההחלטה בגין היעדר סמכות, וכהנא נבחר לכנסת.

ארבע שנים אחר כך, לאחר שהכנסת תיקנה את החוק, פסלה ועדת הבחירות את כהנא בשנית, והפעם באישור בג"ץ. בשנת 2002 תוקן החוק באופן שהתיר לפסול גם מפלגות או מועמדים התומכים במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. על רקע זה נעשו כמה ניסיונות לפסול מפלגות וחברי כנסת ערבים, אך כולם נבלמו עד כה על ידי בג"ץ.

פסק הדין “קול העם”

ז' במרחשון התשי"ד , 16 אוקטובר 1953
ערכים ומוסדות דמוקרטיים ביטחון ודמוקרטיה פוליטיקה ישראלית

פסק הדין "קול העם" בחן, בראשונה, את גבולות חופש הביטוי בנסיבות שהוא מתנגש עם דרישות של ביטחון המדינה. הרקע היה מאמר ביקורת חריף שהתפרסם ב-1953 ב"קול העם", עיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), נגד מדיניות הממשלה. שר הפנים, מתוקף סמכותו לפי פקודת העיתונות, הורה לסגור את העיתון לעשרה ימים. העיתון עתר לבג"ץ ועתירתו התקבלה.

פסק דין "קול העם" הוא אבן דרך ואירוע מכונן של המשפט החוקתי בישראל. הוא התווה את הדרך המשפטית הראויה להגנה על זכויות האזרח וחופש הביטוי כאשר הם מתנגשים עם ערכים אחרים.

יום האו”ם הבינלאומי

י"ז בחשוון התש"ו , 24 אוקטובר 1945
יום בינלאומי ערכים ומוסדות דמוקרטיים

יום האו"ם מצוין מדי שנה בשנה ביום היווסדו של ארגון האומות המאוחדות (1945), לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כדי לשמור על השלום העולמי וכדי לקדם שיתופי פעולה בחיפוש פתרונות לבעיות בינלאומיות. חמישה מוסדות מרכזיים באו"ם: העצרת הכללית, מועצת הביטחון, המזכירות, בית הדין הבינלאומי לצדק והמועצה הכלכלית-חברתית (UNSCO).

נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט טבע את שם הארגון ב-1939, בהתייחסו לבעלות הברית. כאשר נוסד האו"ם הוחלט לאמץ שם זה. יום האו"ם מצוין בכל שנה מאז שנת 1948.

מכתב “מיהו יהודי”

י"ג בחשוון התשי"ט , 27 אוקטובר 1958
לאום, דת ומדינה פוליטיקה ישראלית

שאלת "מיהו יהודי?" עומדת במוקד אחד הפולמוסים הבסיסיים והמהותיים ביותר המלווים את מדינת ישראל מיום הקמתה. חוק השבות במתכונתו המקורית לא כלל הגדרה של "מיהו יהודי", ובשנת 1958 פרץ משבר קואליציוני על רקע הנחיה מפורשת של שר הפנים דאז לפקידי משרדו לרשום כיהודי כל מי שהצהיר בתום לב על היותו יהודי.

בעקבות ההנחיה פרשו שרי המפד"ל מהממשלה, וראש הממשלה דוד בן-גוריון, בניסיון לגבש פשרה, שלח איגרת לכחמישים מ"חכמי ישראל" וביקש מהם חוות דעת בנושא. רוב המשיבים תמכו בהגדרה דתית-הלכתית, ועל כן שונתה ההנחיה לרשום כיהודי רק מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת או מי שהתגייר. ברוח זו תוקן כעשור לאחר מכן גם חוק השבות.

יום הזיכרון לטבח בכפר קאסם

כ"ד בחשוון התשי"ז , 29 אוקטובר 1956
ביטחון ודמוקרטיה יום זיכרון ישראל לאום, דת ומדינה פוליטיקה ישראלית

פרשייה ביטחונית-משפטית התעוררה בעקבות הרג 43 אזרחים ערבים תושבי כפר קאסם בידי חיילי מג"ב באוקטובר 1956, ערב מבצע קדש. לנוכח המתיחות הביטחונית הטיל צה"ל עוצר על יישובי האזור וניתנה הוראה לחיילים לירות בכל מי שמפר את העוצר. כמה עשרות מתושבי כפר קאסם, שעבדו במשך כל אותו היום בשדות, לא ידעו על הקדמת שעת העוצר וכאשר שבו מעבודתם נורו למוות בעוון הפרתו.

כעבור ימים ספורים מונתה ועדת חקירה שהמליצה לפצות את משפחות ההרוגים ולהעמיד לדין את המעורבים. בפסק הדין קבע בית הדין הצבאי את חובתו של חייל לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל, "שדגל שחור מתנוסס מעליה".

יום הערים הבינלאומי

ז' בחשוון התשע"ה , 31 אוקטובר 2014
יום בינלאומי

בשנת 2014 החליטה סוכנות Habitat של האו"ם לציין יום ערים בינלאומי על מנת לקדם שיתופי פעולה בין ערים בהתמודדות עם אתגרי העיור שמלווים אותן. היום מצוין באירועים ברחבי העולם, בין היתר באמצעות תחרויות בין ערים.

יום הערים הבינלאומי חשוב מאוד, שכן מאז המהפכה התעשייתית אוכלוסיית הערים גדלה ללא הפסקה; מחצית מהאוכלוסייה בעולם היום מתגוררת בערים, והתחזית היא שעד 2030 יחיו מעל 65% מהאנשים בעולם בערים. כוחן של הערים עולה אפוא עוד ועוד מבחינת השפעתן במדינות שלהן ובעולם כולו.

רצח יצחק רבין

י"א בחשוון התשנ"ו , 4 נובמבר 1995
יום זיכרון ישראל ביטחון ודמוקרטיה ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים פוליטיקה ישראלית

התהליך המדיני מול הפלסטינים, אישור הסכמי אוסלו בכנסת וגל פיגועי ההתאבדות של השנים 1994/5 יצרו קיטוב חריף בין ימין לשמאל. הימין הפוליטי האשים שמדיניות הממשלה מביאה פיגועים ומסכנת את המדינה וטען בקמפיין ציבורי אגרסיבי כי הממשלה אינה לגיטימית.

בכמה מפעולות המחאה וההפגנות הוצג ראש הממשלה יצחק רבין כבוגד. מסע ההסתה והשיסוי נגדו הגיע לשיאו בסתיו 1995, לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב'. ב-4 בנובמבר, בתום עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, נרצח יצחק רבין בשלוש יריות אקדח מידי יגאל עמיר.

פסק הדין בעניין אליס מילר

י' בחשוון התשס"א , 8 נובמבר 2000
ערכים ומוסדות דמוקרטיים ביטחון ודמוקרטיה פוליטיקה ישראלית

בג"ץ אליס מילר הוא בג"ץ מכונן ונחשב אחד מפסקי הדין החשובים והתקדימיים באמירתו החוקתית והערכית בעניין האיסור על אפליית נשים. מילר, שגויסה לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, פנתה לפני תחילת שירותה בצה"ל בבקשה לעבור את המיון הראשוני לקורס טיס. בקשתה נדחתה בטענה שעל פי ההוראות אין לשלב נשים במקצועות לחימה.

בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים היא הגישה עתירה לבג"ץ, וזה קיבל את העתירה. פסיקת בג"ץ פתחה לפני נשים תפקידים רבים בצה"ל, שעד אז היו חסומים בפניהן. בשנת 2000 תוקן החוק וקבע כי לכל אישה זכות שווה למלא כל תפקיד בצה"ל, אלא אם מוטלת על התפקיד מגבלה הנובעת מאופיו או ממהותו.

ביטול הממשל הצבאי על הערבים אזרחי ישראל

כ"ו בחשוון התשכ"ז , 9 נובמבר 1966
פוליטיקה ישראלית זכויות האדם לאום, דת ומדינה

בין השנים 1948 ל-1966 חיו הערבים אזרחי ישראל תחת ממשל צבאי. בתקופת זמן זו הוטלו עליהם הגבלות רבות שפגעו בזכויות אזרח בסיסיות והפלו אותם לעומת הרוב היהודי. הם נדרשו, למשל, להציג אישורי תנועה ביציאה מיישוביהם ולקבל רישיון תעסוקה משירות הביטחון למשרות מסוימות.

כבר מאמצע שנות ה-50 החלו להישמע דרישות בכנסת להסרת הממשל הצבאי, שנדחו. רק בשנת 1966, כמעט שני עשורים לאחר כינון החוק, הודיע ראש הממשלה לוי אשכול מעל במת הכנסת על ביטולו.

נפילת חומת ברלין

י"א בחשוון התש"נ , 9 נובמבר 1989
פוליטיקה בינלאומית זכויות האדם

את חומת ברלין בנו ב-1961 הסובייטים כדי למנוע עריקה של אזרחי ברלין המזרחית, שהייתה תחת שלטון קומוניסטי, לברלין המערבית, שהייתה חלק מגוש המערב. החומה סימלה את משטר הדיכוי הסובייטי, ואנשים שניסו לעבור אותה מהצד המזרחי לצד המערבי היו בסכנת מוות מידי כוחות הצבא הרוסי.

בשנות ה-80 הפכה החומה למוקד גרפיטי של אומנים רבים בצידה המערבי, במחאה על השלטון הקומוניסטי בצידה המזרחי. בשנת 1989, כחלק מתהליך ההתפוררות של הגוש הסובייטי ובתגובה להפגנות הרבות של אזרחי ברלין המזרחית, אולץ נשיא מזרח גרמניה אריק הונקר לפתוח את שערי החומה להמונים שפרצו את דרכם אל החופש במערב ברלין. המהלך הוביל בתוך זמן קצר לאיחודה של גרמניה, אחרי 45 שנים של פירוד. מעל לכול סימלה פתיחת החומה את סופה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית למשטר הסובייטי.

היום הבינלאומי לסובלנות

כ"ג בחשוון התשנ"ו , 16 נובמבר 1995
יום בינלאומי ערכים ומוסדות דמוקרטיים

1995 נקבעה לשנת הסובלנות באו"ם. בתום אותה שנה הוחלט כי ביום 16 בנובמבר יצוינו בכל שנה הסובלנות וקבלת האחר, שכּן הבנות הדדיות בין מדינות, אנשים ותרבויות מאפשרות יצירת פתרונות לסכסוכים בדרכי שלום. היום הבינלאומי לסובלנות חשוב בעיקר בעידן של עליית הקיצוניות והאלימות ברחבי העולם.

אונסק"ו, הזרוע של האו"ם שמופקדת על ציון היום הזה, אף השיקה את הפרויקט "ביחד", שמטרתו להחליש עמדות שליליות כלפי מהגרים ופליטים ולחזק את הקשר החברתי בין מדינות וקהילות. הארגון מעניק פעם בשנתיים במועד זה פרס לאישים ולארגונים הפועלים בנחישות לקידום סובלנות ואי-אלימות במקומותיהם.

יום הילד הבינלאומי

י"ט בחשוון התש"כ , 20 נובמבר 1959
יום בינלאומי

את יום הילד הבינלאומי קבע האו"ם ב-1954 כדי להגביר את המודעות לרווחתם ולבריאותם של ילדים בכל רחבי העולם ולעידוד האחווה וההבנה בין ילדים. בתאריך 20 בנובמבר 1959 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את הצהרת זכויות הילד ובאותו תאריך ב-1989 את האמנה בדבר זכויות הילד.

האמנה מגדירה את זכויותיהם הבסיסיות של ילדים (למשל, תנאי קיום בסיסיים וחינוך). ישראל חתומה על האמנה ומציינת את היום בכל המוסדות של מערכת החינוך.

יום המורה

כ"ג בכסלו התשע"ד , 26 נובמבר 2011
ערכים ומוסדות דמוקרטיים

יום המורה נועד להוקיר את עבודתם של המורים בחינוך ובעיצוב דור העתיד. הוא מצוין ברחבי העולם באוקטובר, אך בישראל הוא מצוין בכ"ג בכסלו, סמוך לחג החנוכה - חג האור, כדי ליצור קשר סמלי בין שני המועדים.

ההצעה לחגוג את יום המורה לא אושרה מעולם בכנסת וגם לא צוינה באופן רשמי בשום מקום במדינה. עם זאת, מאז 2013 מציינים את המועד ארגונים וגופים חינוכיים, ובכללם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. גופי תקשורת רבים אף הם מקדישים מקום נכבד מפעילותם למועד זה, ואזרחי ישראל מוזמנים להכיר תודה למוריהם בעבר ובהווה.

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות

י"ט בכסלו התשנ"ד , 3 דצמבר 1993
יום בינלאומי זכויות האדם

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות מצוין באו"ם מאז שנת 1993. בשנת 2006 נחתמה באו"ם האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה להגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ולנקוט את האמצעים הנדרשים כדי לוודא שזכויות אלה נאכפות. ישראל חתומה על האמנה, והיום נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא הגוף המופקד בה על הנושא.

היום הבינלאומי למאבק בשחיתות

י"ד בכסלו התשס"ד , 9 דצמבר 2003
יום בינלאומי ממשל וכלכלה

ב-9 בדצמבר 2003 נחתמה באו"ם האמנה נגד שחיתות. לתופעת השחיתות השלכות מרחיקות לכת על איכות השלטון, רווחת האזרחים, הצדק והשוויון, ביטחון המדינה וחיי החברה בכלל. שחיתות חותרת תחת ערכי הדמוקרטיה ופוגעת במוסדותיה.

האמנה מתרכזת בחמישה נושאים עיקריים: מניעת שחיתות שלטונית, יצירת אמצעי חקיקה פלילית ואכיפת חוק, הקמת שיתופי פעולה בינלאומיים, איתור מעשי שחיתות ומחולליה והשבת נכסים, סיוע טכני וחילופי מידע. במדד השחיתות לשנת 2017 של ארגון השקיפות העולמי ישראל נמצאה במקום ה-28 מתוך 176 מדינות (מקום 1 = המדינה הכי פחות מושחתת; מקום 176 = המדינה המושחתת ביותר).

יום זכויות האדם

ח' בכסלו התש"ט , 10 דצמבר 1948
זכויות האדם יום בינלאומי ערכים ומוסדות דמוקרטיים

ביום 10 בדצמבר 1948 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. ההכרזה הגדירה את העקרונות הבסיסיים לזכויות בני אדם וקבעה שיש לכבדן בכל מדינה בעולם.

העקרונות משמשים עד היום התשתית לחוקות רבות בעולם, אף שאין להכרזה תוקף חוקי מחייב. הקונגרס היהודי העולמי היה שותף לכתיבת המסמך, אך מדינת ישראל איננה חתומה עליו משום שהיא לא הייתה חברה באו"ם בעת ההצבעה. עם זאת, בג"ץ נוהג לצטט את המסמך בפסקי דין שלו. ביום זכויות האדם מוענק באוסלו פרס נובל לשלום.

מכתב הפטור מגיוס לבחורי ישיבות

ט’ בניסן התשל”ד , 1 ינואר 1941
לאום, דת ומדינה פוליטיקה ישראלית

הוויכוח על גיוסם של בני ישיבות חרדים הוא אחד הוויכוחים הממושכים בתולדות המדינה. הפטור שניתן היום לעשרות אלפי בחורי ישיבות הוא בעיני רבים אפליה חמורה ופגיעה מהותית בשוויון.

מקור הפטור בהוראה של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בראשית ימי המדינה לדחות את שירותם הצבאי של תלמידי ישיבות, שמספרם היה אז 400 בלבד. ב-1958 כבר הביע בן-גוריון חרטה מסוימת על שהסכים להסדר והתריע מפני תופעה מתרחבת של השתמטות.

ביטול מכסת הפטורים השנתית (ב-1977, בידי ראש הממשלה מנחם בגין) הביא לזינוק במספר מקבלי הפטור. בעקבות עתירה לבג"צ הקימה הכנסת ועדה ציבורית וחוקקה את "חוק טל". משלא חל שינוי מהותי במספר המתגייסים החרדים, פסל אותו בג"צ ב-2012. במהלך כהונתה של הכנסת ה-19 נחקק חוק חדש – "חוק השוויון בנטל".

הכנסת ה-20 הכניסה בחוק שינויים מפליגים, ואלו ביטלו את הסנקציות נגד משתמטים. ב-2017 נפסל החוק בבית המשפט.

הפגנת ענק נגד הסכם השילומים

ט' בטבת התשי"ב , 7 ינואר 1952
פוליטיקה ישראלית זכויות האדם ממשל וכלכלה פוליטיקה בינלאומית

בתחילת שנות החמישים החליטה הממשלה לפתוח במשא ומתן חשאי עם מערב גרמניה על פיצויים – אישיים וכלליים – בגין הסבל שנגרם ליהודים בתקופת השואה. כאשר נחשפו המגעים בין הממשלות פרצה בישראל סערה ציבורית גדולה, ובינואר 1952 התקיימה בירושלים הפגנת ענק נגד ממשלת ישראל.

בתום עצרת שבמהלכה נשא מנהיג חרות מנחם בגין נאום חריף צעדו המפגינים אל משכן הכּנסת. כוחות משטרה רבים הקיפו את המשכן ובכל זאת הושלכו אבנים על הבניין. עשרות שוטרים נפגעו, שמשות נופצו, וחברי כנסת אחדים נפצעו.

יום השואה הבינלאומי

י"ז בשבט התשס"ה , 27 ינואר 2005
יום בינלאומי זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים

היום הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות נקבע באו"ם ב-2005, בעצרת לציון 60 שנים לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. ההחלטה, שיוזמהּ היה שר החוץ הישראלי סילבן שלום, קבעה כי יום הזיכרון יצוין בכל שנה ב-27 בינואר, יום השחרור של מחנה אושוויץ-בירקנאו בידי הצבא הרוסי.

ההחלטה קבעה שני עניינים מרכזיים שיודגשו ביום זה: הזיכרון ההיסטורי של מאורעות השואה וחשיבות החינוך ולמידת לקחי השואה על ידי הדורות הבאים על מנת למנוע פשעים עתידיים. כחלק מהחלטה זו הצהיר האו"ם כי הוא דוחה כל ניסיון להכחיש את השואה, הכחשה חלקית או מלאה.

יום הגנת הפרטיות

כ"ג בשבט התשמ"א , 28 ינואר 1981
ערכים ומוסדות דמוקרטיים זכויות האדם יום בינלאומי

ביום 28 בינואר 1981 נחתמה במועצת אירופה האמנה להגנה על יחידים מפני שימוש, איסוף ועיבוד אוטומטי של מידע אישי על אודותיהם. זהו ההסכם הבינלאומי הראשון שנועד להגן על יחידים מפני איסוף נתוני המידע האישי שלהם. האמנה מבקשת לחסום, באמצעות רגולציה מוסכמת המתבצעת ברמת המדינה, מַעבר מידע פרטי מיד ליד ללא הסכמת בעל המידע.

נוסף על העברת האחריות להגנה על יחידים מפני עיבוד אוטומטי של מידע אישי למסגרת המדינתית הוציאה האמנה אל מחוץ לחוק איסוף ועיבוד של פרטים רגישים (כגון גזע, השקפה פוליטית, היסטוריה בריאותית, נטיות מיניות, דת, עבר פלילי).

האמנה קובעת גם כי זכותו של כל אדם לדעת איזה מידע שמור עליו ובמקרה הצורך לתקנו. זכות זו מתבטלת רק כאשר נשקפת סכנה ממשית לכלל האוכלוסייה אם המידע לא ייחשף. האמנה להגנה על יחידים נחתמה כשנתיים לפני השקת האינטרנט לציבור הרחב (עד 1 בינואר 1983 שימש האינטרנט אך ורק את הצבא האמריקאי).

יום האינטרנט הבטוח

י"ד בשבט התשס"ד , 6 פברואר 2004
יום בינלאומי זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים

על יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי הכריז האיחוד האירופי, ומציינות אותו יותר ממאה מדינות ברחבי העולם. היום מוקדש לחינוך לפעולה ראויה ברחבי המרשתת ולאזהרה מפני הסכנות הטמונות בה, לרבות מסירת פרטים בצ'אטים, וירוסים, פריצות אבטחה וכדומה.

בישראל החלו בציון מועד זה ב-2004, בעיקר בחברת מיקרוסופט ובמוסדות החינוך, והוא נמשך בדרך כלל שבוע. לקראת היום הראשון מפרסם משרד החינוך מערכי שיעור בנושאים הקשורים לבטיחות במרשתת. בימים אלו שוקד משרד החינוך על הקמת אתר אינטרנט שיספק כלים, בעיקר מערכי שיעור, לקידום נושא הבטיחות במרשתת בבתי הספר.

יום הולדת לכנסת

ט"ו בשבט תש"ט , 14 פברואר 1949
פוליטיקה ישראלית יום זיכרון ישראל

בט"ו בשבט 1949 התקיימה בירושלים הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת, שנבחרה כשבועיים קודם לכן. הישיבה נפתחה בנאומו של נשיא מועצת המדינה הזמנית פרופ' חיים ויצמן. בנאומו הדגיש ויצמן את חשיבותו ההיסטורית של יום זה, ובסוף נאומו פנה לנבחרי הציבור באופן ישיר: "אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם. מי יתן והיינו כולנו ראויים לגודל השעה ולכובד האחריות." לאחר מכן נבחר יוסף שפרינצק ליו"ר האסיפה.

ביום זה,  בדרכם לטקס עצרו רוב חברי האספה בשער הגיא לטקס נטיעת העצים של ט"ו בשבט. מאז, טקס נטיעת העצים הפך לחלק ממסורת חגיגות יום ההולדת של הכּנסת. יומיים לאחר מכן, חוקקו חברי האספה את "חוק המעבר" שהפך את האספה המכוננת (שהייתה אמורה לחוקק חוקה ולהתפזר) לכנסת הראשונה. השם של בית הנבחרים הישראלי – הכּנסת - נקבע על שם הכּנסת הגדולה בה התכנסו ראשי ישראל וחכמיה במאה החמישית לפני הספירה.

יום המגזר השלישי

י"ג באדר התש"ע , 27 פברואר 2010
יום בינלאומי ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים

במגזר השלישי נכללים ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים בלא כוונת רווח בעניינים שלמעשה הממשל אמור להיות אחראי להם. המגזר השלישי נבדל מן המגזר הראשון (הציבורי) בכך שיש בו רכיב התנדבותי-וולונטרי ומן המגזר השני (העסקי) בכך שתכליתו אינה רווח כלכלי. בישראל רשומות היום כ-30,000 עמותות, רובן בתחום החינוך (פורמלי ובלתי פורמלי).

60% מארגוני המגזר השלישי בישראל פועלים בתל אביב ובירושלים. יום המגזר השלישי צוין לראשונה בשנת 2010 ב-12 מדינות חברות במועצת מדינות הים הבלטי, ומאז אימצו אותו גם ארגונים, למשל האו"ם והאיחוד האירופי. מטרתו העיקרית של יום המגזר השלישי, בהגדרתו החדשה, היא להעביר אל קדמת הבמה את פעילות הארגונים הוולונטריים ולהבליט בכך את חשיבותם החברתית ואת השפעתם.

יום העגונה

א' באדר התשנ"ה , 3 מרץ 1995
לאום, דת ומדינה זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים

העובדה שבמדינת ישראל אין הפרדה בין דת למדינה יוצרת לעיתים קרובות קונפליקטים בין הדת לזכויות האזרח. אחד התחומים שהחיכוכים בהם בין ההלכה היהודית לבין זכויות האזרח הם החריפים ביותר הוא תחום האישוּת (נישואים וגירושים). בראשית ימי המדינה נקבע כי לרבנות תהיה שליטה על תחום זה, וכך נוצרה מציאות שגורמת לפעמים עוולות חמורות, כמו בעניין הנשים העגונות.

אישה עגונה היא אישה שמקום הימצאו של בעלה אינו ידוע אך לא הוכח שהוא מת, ולכן היא אינה יכולה להתגרש ממנו וכמובן שלא להינשא בשנית. ביטוי כאוב נוסף הוא מסורבות הגט – נשים שסיימו את מערכת היחסים עם בן זוגן אך אינן יכולות להתגרש ממנו בגלל סירובו להעניק להן גט. על פי ההלכה, נשים אלו נותרות כלואות בתוך קשר הנישואים ואינן יכולות לקבל את חירותן, ובכלל זה לא להינשא בשנית.

יום תענית אסתר נבחר לציון יום העגונה משום שאסתר המלכה, כמו העגונות, מצאה את עצמה כבולה לקשר נישואים שהיא לא רצתה בו ונשללו ממנה חירותה והשליטה על חייה. את יום העגונה קבעה הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה שחברים בה גם "יד לאישה", התנועה המסורתית ותנועת נאמני תורה ועבודה. היעד העיקרי של יום העגונה הוא להגביר את המודעות למצוקות הנשים העגונות ולדרוש מציאת פתרונות בחוק לבעיית העגינות.

יום האישה הבינלאומי

י"ח באדר התשל"ז , 8 מרץ 1977
יום בינלאומי זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים

יום האישה הבינלאומי מעלה על נס את התנועות שנאבקו במרוצת השנים למען זכויות נשים. במקורו היה זה יום בעל אפיון סוציאליסטי שהתמקד בזכויות הפועלות וצוין במדינות הקומוניסטיות ובקרב מפלגות שמאל במערב.

ואולם בשנות השבעים אימץ אותו האו"ם, ומאז הוא מצוין ברחבי העולם עד כדי כך שבמדינות רבות, בעיקר בעולם השלישי, הוא הפך ליום חג לאומי.

ברוב המדינות מתקיימות במהלך היום פעילויות הסברה במערכת החינוך, בקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות עבודה. כלי התקשורת מבליטים סוגיות של זכויות נשים, ייצוגיוּת של נשים, העדפה מתקנת ושוויון מגדרי.

יום זכויות הצרכן

א' בניסן התשמ"ג , 15 מרץ 1983
יום בינלאומי ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים

מאז 1983 מצוין יום הצרכן הבינלאומי כדי להגביר את מודעות הצרכנים לזכויותיהם וכדי לעודד צריכה נבונה. ביום 15 במרץ 1962 קבע נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי מהן שתי הזכויות הבסיסיות של צרכנים: הזכות לבטיחות, למידע ולבחירה והזכות להישמע. מאז הוסיפו ארגונים העוסקים בתחום עוד ארבע זכויות: הזכות לקבלת צרכים בסיסיים, הזכות לפיצוי, הזכות לחינוך צרכני והזכות לסביבה בריאה.

ב-1985 אושרו והופצו זכויות אלו על ידי האו"ם. באשר לישראל – ב-1981 חוקקה הכנסת את חוק הגנת הצרכן המסדיר את זכויות הצרכנים וקובע כי לבעלי עסקים אסור להטעות או לנצל את הצרכנים.

יום האושר הבינלאומי

ט' בניסן התשע"ג , 20 מרץ 2013
יום בינלאומי

מאז 2013 מציין האו"ם את יום האושר הבינלאומי כדרך להכיר בחשיבות האושר בחיי בני האדם. להגברת האושר בעולם הגדיר האו"ם שלוש מטרות ראשיות: סיום העוני, צמצום האי-שוויון והגנה על כדור הארץ.

פעם שנה האו"ם מפרסם את מדד האושר, המדרג את המדינות בתחום זה. המדד אינו בוחן היכן חיים האנשים המאושרים ביותר, אלא באיזו מדינה יש התנאים המרביים הסביבתיים לתמיכה ברווחת אזרחיה. לפיכך המדדים לבדיקת אושר אישי הם תועלתניים ולא רגשיים. במדד האושר 2017 הגיעה ישראל למקום ה-11 מתוך 155 מדינות שנבדקו.

היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית

כ"ט באדר התשכ"ו , 21 מרץ 1966
ערכים ומוסדות דמוקרטיים זכויות האדם יום בינלאומי

ביום 21 במרץ 1960 צעדו מפגינים בדרום אפריקה לכיוון תחנת המשטרה בשרפוויל במחאה על חוק אישורי המעבר. החוק הגביל את חופש התנועה של השחורים וחייב אותם לשאת תעודת מעבר שמוטבע בה אישור מהממשלה או מהמעביד המתיר או מגביל את תנועתם.

כאשר הגיעו אלפי המפגינים לתחנת המשטרה, הם יידו עליה אבנים וניסו להיכנס אליה בכוח. בניסיון לחסוך אותם פתחו השוטרים באש והרגו 69 אנשים ופצעו 180. הטבח הצית גל שביתות והפגנות של מתנגדי משטר האפרטהייד והיה הסיבה להוצאת הארגונים שהנהיגו את הצעדה אל מחוץ לחוק.

בתגובה הקימו הארגונים זרוע צבאית ופתחו במאבק מזוין נגד השלטון. מעשה הטבח בשרפוויל הפך לסמל המאבק באפרטהייד ובגזענות, וב-1966 הכריז האו"ם על היום הזה היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית. לאחר שמשטר האפרטהייד בדרום אפריקה קרס נקבע בה יום 21 במרץ גם כיום זכויות האדם.

יום האדמה

כ"ח באדר ב' התשל"ו , 30 מרץ 1976
לאום, דת ומדינה זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים פוליטיקה ישראלית

ב-30 במרץ 1976 הוכרזה במגזר הערבי בישראל שביתה כללית נגד החלטת הממשלה להפקיע קרקעות באזור כרמיאל לצורך הקמת יישובים יהודיים חדשים במסגרת התוכנית "ייהוד הגליל".

הפגנות הערבים אזרחי ישראל התקיימו בשלושה מוקדים (בסח'נין, בעראבה ובדיר חנא), ונהרגו בהן מאש צה"ל והמשטרה שישה מפגינים. מאז אותו אירוע הפך 30 במרץ לסמל המאבק במה שהערבים אזרחי ישראל תופסים כמדיניות מפלה כלפיהם מצד ממשלות ישראל, והם מציינים אותו בהפגנות ובתהלוכות ביישוביהם.

פרסום דוח הביניים של ועדת אגרנט

כ"ח באדר ב' התשל"ג , 1 אפריל 1973
פוליטיקה ישראלית ביטחון ודמוקרטיה ממשל וכלכלה

ב-1973, זמן קצר לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים, מונתה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) כדי לבחון את השיקולים וההחלטות של הגורמים הצבאיים והפוליטיים שהביאו למה שכונה אז "המחדל". אשר לדרגים הצבאיים – הוועדה פסקה כי הם נושאים באחריות אישית, טעו בשיקול דעת ולפיכך יש לפטרם.

אשר לראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין (הדרג המדיני) – הוועדה לא ייחסה להם טעות ולא הטילה עליהם אחריות אישית, אם כי נרמז שהם עלולים לשאת בתוצאות מתוקף אחריותם המיניסטריאלית. הסערה הציבורית שהתעוררה עם פרסום דוח הוועדה הביאה להתפטרותה של מאיר מראשות הממשלה ולכך שדיין לא מונה לתפקיד שר בממשלה החדשה.

מלבד ההמלצות האישיות הצביעה הוועדה על כשלים קשים בזמן המלחמה בחלוקת הסמכויות בין הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. לקביעתה זו הייתה תרומה מכרעת בהמשך להסדרת היחסים בחוק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי.

יום הבריאות העולמי

כ"ז באדר ב' התש"ח , 7 אפריל 1948
יום בינלאומי

ב-1948, בכנס הבריאות העולמי של האו"ם, קבע הארגון כי יום הבריאות העולמי יצוין ב-7 באפריל מדי שנה בשנה. ארגון הבריאות העולמי, שפועל בחסות האו"ם, הופקד על ציון יום זה.

הוא הציב לעצמו את היעד לבנות עתיד בריא יותר לאנשים בכל העולם, והוא פועל בשיתוף פעולה בעניין זה עם כלל המדינות החברות באו"ם.

הארגון קובע בכל שנה נושא ליום הבריאות העולמי על מנת למקד את תשומת הלב הציבורית בתחום מסוים (למשל, סוכרת, דיכאון או לחץ דם גבוה).

פרשת קו 300

י' בניסן התשמ"ד , 12 אפריל 1984
פוליטיקה ישראלית ביטחון ודמוקרטיה

פרשייה משפטית שנולדה בעת חטיפת אוטובוס קו 300 של אגד בידי ארבעה מחבלים ערבים באפריל 1984. שניים מהמחבלים נהרגו בפעולת ההשתלטות של כוחות הביטחון על האוטובוס, והשניים האחרים נשבו בחיים ונרצחו זמן קצר לאחר מכן בידי אנשי השב"כ.

שתי ועדות חקרו את נסיבות מותם של שני המחבלים שנשבו, והן חשפו מערכת טיוח ושיבוש חקירה בתוך השב"כ. בצעד מעורר מחלוקת זכו ארבעה אנשי שב"כ בחנינת נשיא המדינה עוד בטרם הועמדו לדין. בהמשך נחונו שבעה אנשי שב"כ נוספים. פרשת קו 300 חשפה פגמים חמורים בטוהר המידות ובהתנהלותו של השב"כ והעלתה דרישה לבדק בית מקיף.

הפרשה אף הייתה אחד מגורמי הרקע לבג"ץ העינויים (1999), שבו נאסר השימוש בסוג מסוים של שיטות חקירה ועינויים, ולחקיקת חוק השב"כ (2002).

גולדה מאיר נפגשת עם הפנתרים השחורים

י"ח בניסן התשל"א , 13 אפריל 1971
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה

"הפנתרים השחורים", תנועה מחאה חברתית מזרחית, הוקמה ב-1971 בידי צעירים בני הדור השני של העולים ממדינות ערב שחשבו שהמדינה קיפחה אותם ואת הוריהם בגלל מוצאם העדתי. "הפנתרים" מחו נגד אפליית יהודים ממוצא מזרחי ותבעו לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי ולהשוותו לזה של יהודים יוצאי מדינות המערב ("אשכנזים"). מאבקם נהנה מתמיכת אנשי אקדמיה ועובדים סוציאליים. "הפנתרים" פעלו בעיקר בירושלים ובתל אביב וארגנו הפגנות שהסתיימו לא פעם בהתנגשויות עם גורמי אכיפת החוק. התבטאותה כביכול של ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר פגישה עם נציגי הפנתרים – "הם לא נחמדים" – השתרשה כביטוי המשקף את ההתנשאות התרבותית של מפלגת השלטון כלפי עולי המזרח. התנועה התפרקה ב-1973 בגלל מחלוקות פנימיות לאחר שכשלה בבחירות לכנסת. בהמשך השתלבו אחדים מחבריה הבולטים בכמה מפלגות.

יום היצירתיות והחדשנות

כ"ב בניסן התשס"א , 15 אפריל 2001
יום בינלאומי ממשל וכלכלה

יום היצירתיות והחדשנות נועד לעודד חשיבה יצירתית ו"יציאה מהקופסה" כדי לעשות מהעולם מקום טוב יותר. היום צוין לראשונה בקנדה בהשפעת כתבה מדאיגה שסיפרה כי אזרחים קנדים אינם יודעים לנתב את היצירתיות הטבעית שלהם ואשר על כן מסתמנת האטה בחדשנות במדינה. בעקבות הכתבה נוסד ארגון ללא מטרות רווח ששם לו למטרה לקדם את היצירתיות והחדשנות בעולם.

הארגון קבע את יום היצירתיות והחדשנות יום אחד לפני יום כדור הארץ על מנת לעודד חדשנות שתכליתה שמירה על כדור הארץ. בחלוף השנים הצטרפו מדינות רבות למסורת זו, והיום מועד זה מצוין בכחמישים מדינות ברחבי העולם. משנת 2006 התארך יום היצירתיות והחדשנות לשבוע. הוא מתחיל ב-15 באפריל, הוא יום הולדתו של לאונרדו דה וינצ'י, ומגיע לשיאו ב-21 בחודש.

יום כדור הארץ

כ"ח בניסן התשס"ט , 22 אפריל 2009
יום בינלאומי ערכים ומוסדות דמוקרטיים

בשנת 1970 קרא הסנטור האמריקאי גילוורד נלסון למיסוד יום למידה על הנזקים הנגרמים לכדור הארץ ולמחאה על ההרס הסביבתי מידי אדם. ביום כדור הארץ הראשון השתתפו ברחבי ארצות הברית מעל 20 מיליון אנשים בהתכנסויות מחאה שקטות.

מאז הוא מצוין מדי שנה במדינות רבות, וב-2009 הוא הוכר רשמית על ידי האו"ם. מטרת יום כדור הארץ היא להעלות את המודעות לשמירה על כדור הארץ וליכולתם של בני האדם לתרום לכך באמצעות מודעות סביבתית ושימוש במשאבים יעילים ובמדיניות בת-קיימא. גם בישראל מתקיימים אירועים לציון יום זה, בעיקר על ידי עמותת חיים וסביבה ומשרד החינוך.

יום הספר וזכויות היוצרים

ד' באייר התשנ"ו , 23 אפריל 1996
יום בינלאומי

יום הספר וזכויות היוצרים נועד לעודד קריאה, לתמוך בהוצאה לאור של ספרים ולהגן על קניין רוחני (זכויות יוצרים).

בתאריך שנבחר נולדו או מתו כמה וכמה סופרים ידועים (ויליאם שייקספיר, ולדימיר נבוקוב, מיגל דה-סרוונטס ועוד). ביום הספר וזכויות היוצרים מוקירים את הסופרים והספרים, ומתקיימות פעילויות שנועדו לעודד את כולם, בעיקר ילדים, לגלות את חוויית הקריאה.

ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) מציין את היום הזה מדי שנה בשנה מאז שנת 1996 ובין השאר מכריז בו על בירת הספרים העולמית לאותה שנה (בשנת 2018, למשל, תהיה זו אתונה).

תחילת שידורי הטלוויזיה הציבורית בישראל

ג' באייר התשכ"ח , 1 מאי 1968
פוליטיקה ישראלית ערכים ומוסדות דמוקרטיים

בשנת 1966 החל התכנון להקמת רשות השידור הישראלית, וב-1968 נוסדה הטלוויזיה הציבורית. השידור הראשון היה שידור חי של מצעד צה"ל ביום העצמאות. רשות השידור הציבורית חלקה אז את אותו תדר עם הטלוויזיה החינוכית, ששידרה כבר שנים אחדות לפני כן ועלתה לשידור חרף התנגדותו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

בחודש אוגוסט, לאחר חודשים של שידורים לא סדירים, החלה רשות השידור לשדר שלושה ערבים בשבוע, ולאחר מכן ארבעה ערבים. מעל שני עשורים נהנה ערוץ הטלוויזיה של רשות השידור ממעמד של ערוץ יחיד, עד לכניסת ערוצי טלוויזיה מסחריים למשחק. ב-2017 נסגרה רשות השידור, מיד לאחר שידור האירוויזיון, והערוץ הוחלף לערוץ ציבורי חדש – תאגיד השידור הציבורי "כאן".

ברקע מתנגן השידור הראשון

יום חופש העיתונות

י"ט באייר התשנ"א , 3 מאי 1991
יום בינלאומי ערכים ומוסדות דמוקרטיים

ביום 3 במאי 1991 גובשה הצהרת וינדהוק לעקרונות של עיתונות חופשית. היום הרשמי נועד להעלות את המודעות לחשיבותה. חופש העיתונות הוא אחד העקרונות הדמוקרטיים החשובים ביותר, היות שהוא מאפשר פיקוח של הציבור על השלטון והעברת מידע ונתונים לגורם שבוחר את השלטון – האזרחים. שני עקרונות מרכזיים עומדים בבסיסו של עקרון חופש העיתונות: חופש הדיבור וחיסיון על מקורות.

ארגון אונסק"ו מחלק מדי שנה ביום זה את פרס חופש העיתונות על שם גילרמו קאנו לגורמים שפעלו לקידום חופש העיתונות או להגנה עליו. נכון לבדיקות של שנת 2017 רק 13% מאוכלוסיית העולם חיים במדינות שמקובל בהן חופש עיתונות מלא. בישראל נוהג חופש עיתונות חלקי, והיא נמצאת במקום ה-64 בעולם במדד Freedom House ובמקום ה-91 במדד Reporters without Borders.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

כ"ז בניסן התשי"ט , 5 מאי 1959
יום זיכרון ישראל פוליטיקה ישראלית

 

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין מדי שנה בשנה בכ"ז בניסן. את המועד עיגנה הכנסת בחוק ב-1959. היום נועד לציין באופן ממלכתי את השואה שהמיטו הנאצים על העם היהודי ואת מעשי הגבורה והמרד בשנות המלחמה.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא אחד משלושת המועדים הלאומיים שנקבעו לימים שלאחר חג הפסח והוא הראשון שבהם – שבוע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות.

סמיכות המועדים היא סמיכות סמלית ותכליתה להמחיש את המעבר ההיסטורי משואה לתקומה. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מתקיימים טקסים ועצרות זיכרון, דגל המדינה מורד לחצי התורן, וצפירת דומייה בת שתי דקות נשמעת ברחבי הארץ. אמצעי התקשורת עוסקים ביום זה בהרחבה בנושא שואת היהודים, ונציגים – ניצולי שואה ובני הדור השני והשלישי לניצולים – מדליקים בטקס הממלכתי ברחבת גטו ורשה ביד ושם שבירושלים שש משואות לזכר ששת המיליונים שנספו.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

ד' באייר התשכ"ג , 28 אפריל 1963
יום זיכרון ישראל ביטחון ודמוקרטיה פוליטיקה ישראלית

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מצוין בכל שנה בד' באייר, מועד שעיגנה הכנסת בחוק ב-1963. בכך מוּסד יום התייחדות ממלכתי, של כל אזרחי המדינה, עם זכרם של חללי המחתרות טרום המדינה, צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון שנפלו למען ביטחונה של המדינה ועם נפגעי פעולות האיבה שבתחומי ישראל, בני כל הדתות והלאומים.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מצוין שבוע אחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום לפני יום העצמאות. סמיכות המועדים נועדה להמחיש את המעבר ההיסטורי משואה לתקומה ואת הזיקה שבין עצמאות ישראל לשכול.

במהלך היום מתקיימים טקסים ועצרות זיכרון, דגל המדינה מורד לחצי התורן, ונשמעות שתי צפירות – בערב יום הזיכרון צפירה של דקה, ובבוקר שלמוחרת צפירה של שתי דקות. אמצעי התקשורת עוסקים במשך כל היום בנושא בהרחבה, ובבתי הקברות הצבאיים ברחבי הארץ מתקיימות אזכרות לחללים. טקס הזיכרון הממלכתי המרכזי מתקיים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, בצמוד לצפירת הזיכרון השנייה.

יום העצמאות וחתימת מגילת העצמאות

ה' באייר תש"ח , 14 מאי 1948
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים

ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, התכנסו בתל אביב חברי מועצת העם לישיבה חגיגית להכרזה על הקמת המדינה. מגילת העצמאות, שעליה חתומים 37 חברי מועצת העם, היא מסמך היסוד של מדינת ישראל והמגדלור הערכי, התרבותי-לאומי והדמוקרטי שלה. היא מציגה לעולם ולאזרחי המדינה את ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל - המסגרת שבה העם היהודי מממש את זכותו להגדרה עצמית. בד בבד ההכרזה מבטאת גם את אופייה הדמוקרטי של המדינה – היא קובעת את הכללים לשוויון ולצדק לכל אזרחיה. רבים רואים היום במגילת העצמאות – בייחוד בזמנים של קיטוב, פילוג והתמוססות הסולידריות החברתית – הדבק הבסיסי ביותר של החברה הישראלית והמסמך העיקרי המגדיר את המכנה המשותף הרחב של אזרחיה.

יום הרצל

י׳ באייר תשס"ד , 3 מאי 2004
פוליטיקה ישראלית לאום, דת ומדינה ערכים ומוסדות דמוקרטיים

יום הרצל נקבע בכנסת בשנת 2004 מתוקף חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו). החוק קובע כי ביום י"ב באייר, הוא יום הולדתו של חוזה המדינה, יוקדש זמן בבתי הספר ובבסיסי צה"ל ללימוד פועלו וחזונו וכי הכנסת תקיים טקס לזכרו ודיון מיוחד.

ליום הרצל חשיבות רבה גם לאחר הקמת המדינה היהודית, שכן הבנת חזונו הציוני של הרצל משמעותית גם במבט עכשווי. ראיה לכך הן מילותיו של הרצל עצמו: "קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית".

היום הבינלאומי נגד הומופוביה

כ"ב באייר התש"נ , 17 מאי 1990
יום בינלאומי ערכים ומוסדות דמוקרטיים

ביום 17 במאי 1990 הסיר ארגון הבריאות העולמי את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. היום נגד הומופוביה הוכר על ידי גורמים בינלאומיים (האיחוד האירופי, למשל), ומי שמוביל אותו הוא ארגון "אידהו" הצרפתי (ראשי התיבות של יום זה – IDAHO; International Day Against Homophobia, Transphobia & Biphobia).

מטרתו העיקרית של יום זה היא להעלות את המודעות לתופעת האלימות, האפליה והדיכוי של הקהילה הגאה ברחבי העולם ולהוקיע אותה. ב-2009 הורחב שמו של היום נגד הומופוביה כדי לכלול בו עוד גורמים מהקהילה הגאה.

שמו הרשמי כעת הוא "היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה". בישראל צוין היום לראשונה ב-2006 על ידי ארגוני הקהילה הגאה ובהשתתפות אישים פוליטיים, וב-2011 הושקה בו בכנסת השדולה לקהילה הגאה.

מהפך 1977

כ"ט באייר התשל"ז , 17 מאי 1977
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה

לאחר כמעט שלושה עשורים של שלטון מפא"י (והיורשות שלה – מפלגת העבודה והמערך), הביאו בחירות 1977 לראשונה לעליית מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין לשלטון.

הייתה זו נקודת מבחן חשובה ביותר לדמוקרטיה הישראלית, והיא עמדה בה יפה. חרף התדהמה וההלם בקרב חלקים רחבים בציבור כוּבד רצון הבוחר והתבצעה העברה תקינה של השלטון. התקדים של חילופי שלטון מסודרים היה חשוב מאוד מבחינה דמוקרטית.

יום הולדת לצה”ל

יז' באייר התש"ח , 26 מאי 1948
ביטחון ודמוקרטיה ממשל וכלכלה פוליטיקה ישראלית

ב-26 במאי 1948, בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות, החליטה ממשלת ישראל הזמנית על הקמת צבא ההגנה לישראל. בהחלטה זו חויבו הכוחות המזוינים של היישוב היהודי (הפלמ"ח והמחתרות) להתפרק מנשקם.

צה"ל קם על בסיס המבנה הארגוני של ארגון ההגנה ומיזג לתוכו את אנשי הפלמ"ח ואת חברי המחתרות אצ"ל ולח"י, שקודם לכן לחמו זה בזה. את ההחלטה קיבל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, והיא עוררה זעם רב בקרב חברי המחתרות. ואולם לא הייתה ברירה; היה חיוני ובלתי נמנע ליצור צבא ממלכתי אחד ומאוחד למדינה החדשה.

הוחלט כי סמל צה"ל יורכב מחרב (סמל המלחמה) ומענף של זית (סמל הכמיהה לשלום). צה"ל נמצא היום במקום ה-11 ברשימת הצבאות החזקים בעולם.

הבחירה הישירה הראשונה

י"א בסיוון התשנ"ו , 29 מאי 1996
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה

בתולדות מדינת ישראל עלו יוזמות רבות לתיקון שיטת הממשל אך רובן לא אושרו. הרפורמה המשמעותית ביותר במבנה המשטר אושרה בכנסת בשנת 1992 ונכנסה לתוקף ארבע שנים לאחר מכן. שיטת הבחירה הישירה אפשרה לאזרחים להצביע בפתק אחד למפלגה ובפתק השני למועמד לראשות הממשלה. למרות התקווה שהשיטה תחזק את ראש הממשלה ואת המפלגות הגדולות, בפועל קרה בדיוק ההפך. הבוחרים פיצלו את הצבעתם, המפלגות הסקטוריאליות שגשגו, והכּנסת הגיעה לרמות פיצול חסרות תקדים. ב-2001 בוטלה שיטת הבחירה הישירה, ובבחירות 2003 חזרנו לבחור בפתק אחד.

יום ירושלים

כ"ח באייר התשכ"ז , 7 יוני 1967
לאום, דת ומדינה יום זיכרון ישראל פוליטיקה ישראלית

יום ירושלים מציין את איחוד ירושלים תחת ריבונות ישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים (1967). ההחלטה על קביעת יום מיוחד לאירוע זה התקבלה בכנסת. האירועים המרכזיים הם ריקוד הדגלים, תהלוכת ירושלים (בהשתתפות יהודים מכל העולם) וטקס יקיר ירושלים (באחריות עיריית ירושלים). נוסף עליהם מתקיים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שבה התחולל אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמה.

בשנת 2003 קבעה ממשלת ישראל את יום ירושלים גם כמועד הרשמי לציון יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם מסודן לישראל – לכבוד הכמיהה לירושלים שליוותה את המסעות הקשים שחוו יהודי אתיופיה. הטקס המרכזי של יהודי אתיופיה מתקיים בהר הרצל ליד האנדרטה שהוקמה שם לזכר הנספים.

העלייה לסבסטיה

ט"ו בסיוון התשל"ד , 6 יוני 1974
ביטחון ודמוקרטיה לאום, דת ומדינה פוליטיקה ישראלית

במשך שישה ימים בחודש יוני 1967 כבשה מדינת ישראל שטחים שהכפילו את שטחה פי שלושה משטחה ערב המלחמה. המלחמה שינתה מן היסוד את קווי המתאר של הפוליטיקה ופערה את השסע האידיאולוגי המשפיע ביותר מאז – בין תומכי "ארץ ישראל השלמה" לבין מצדדי נוסחת "שטחים תמורת שלום" ו"שתי מדינות לשני עמים".

חסידי תפיסת ארץ ישראל השלמה רואים בשליטה בשטחים ובחיזוק ההתיישבות בהם ביטוי לזכות ההיסטורית של העם היהודי אך גם כורח בטחוני. לעומתם, המצדדים בפינוי התנחלויות סבורים כי נדרשים ויתורים טריטוריאליים כדי להגיע לשלום וכי המציאות הנוכחית של שתי מערכות חוק נפרדות בטריטוריה אחת – פלסטינים משוללי זכויות בצד מתיישבים יהודיים בעלי זכויות – היא בלתי נסבלת ומטילה צל כבד על עצם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

פשרת הררי

כ"ח בסיוון התש"י , 13 יוני 1950
פוליטיקה ישראלית ממשל וכלכלה ערכים ומוסדות דמוקרטיים

גם לאחר כמעט 70 שנים מאז קמה, מדינת ישראל עדיין חסרה חוקה. שורשי החוסר בשתי החלטות חשובות שהתקבלו בראשית ימי המדינה: הראשונה – חקיקת "חוק המעבר" (פברואר 1949), שהפך את האספה המכוננת, שנבחרה חודש קודם לכן כדי לכונן חוקה, לכּנסת הראשונה; השנייה – פשרת הררי (יוני 1950), שסורטט בה המתווה לקבלה הדרגתית של חוקי יסוד, שכאשר יושלמו – יאוגדו לכלל חוקה שלמה.

עד כה הושלמה חקיקתם של 12 חוקי יסוד. בלא חוקה בעלת מעמד עליון ומשוריין, מדינת ישראל נראית בעיני חלקים בציבור "דמוקרטיה צולעת".

יום הפליטים הבינלאומי

י"ז בסיוון התש"ס , 20 יוני 2000
יום בינלאומי ביטחון ודמוקרטיה זכויות האדם ערכים ומוסדות דמוקרטיים

בשנת 2000, בכינוס של העצרת הכללית של האו"ם, נקבע כי יום הפליטים הבינלאומי יהיה ביום שבו כונסה הועדה הבינלאומית לניסוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים. מטרת יום הפליטים היא להעלות את המודעות למצב הפליטים ברחבי העולם.

בשנת 2016 היה אחד מכל 113 אנשים בעולם פליט, רובם מסוריה. קודם שקיבל יום הפליטים מעמד חוקי הוא צוין במדינות השונות בתאריכים שונים. המוכרים בהם הם יום הפליטים האפריקאי ויום הפליטים הקתולי. סוכנות הפליטים של האו"ם היא האחראית לאירועי יום זה בכל העולם.

היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים

כ"ט בסיוון התשמ"ז , 26 יוני 1987
יום בינלאומי ביטחון ודמוקרטיה זכויות האדם

ביום 26 ביוני 1987 נחתמה אמנת האו"ם נגד עינויים וענישה אכזריים ומשפילים; באותו יום, ב-1945, נחתם צ'רטר האומות המאוחדות, המסמך הבינלאומי הראשון המחייב את המדינות החותמות לכבד ולקדם את זכויות האדם. היום לתמיכה בקורבנות עינויים נועד להביע התנגדות לעינויים ולכבד את זכרם של מי שנפגעו פיזית או נפשית מהם.

דנמרק היא שהציעה אותו באספה הכללית של האו"ם, והוא צוין לראשונה ב-1998. נכון להיום מציינים אותו למעלה מ-100 ארגונים בעשרות מדינות, בכללן ישראל, שבה מוביל את אירועי היום הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

מכתב הסטטוס קוו

ח' בתמוז התש"ז , 26 יוני 1947
לאום, דת ומדינה ערכים ומוסדות דמוקרטיים פוליטיקה ישראלית

היחסים המורכבים בין דת ומדינה החלו עוד לפני קום המדינה ועוצבו במידה רבה במכתב הסטטוס קוו ששלחה ב-26 ביוני 1947 ההנהגה הציונית לראשי ההנהגה החרדית בארץ ישראל. המכתב ביקש להסדיר את ההיבט הדתי במדינה שבדרך. ראש הממשלה הזמנית, דוד בן-גוריון, ביקש, באמצעות המכתב, ליצור הבנה עם אגודת ישראל, שייצגה את החרדים, ובתמורה לקבל את תמיכתה בהכרזת המדינה.

המכתב פירט ארבעה תחומים ביחסים שבין דת ומדינה: קביעת השבת כיום המנוחה הרשמי, שמירת כשרות במוסדות המדינה הממלכתיים, שמירה על מסגרת משפטית יחידה לענייני גירושים ונישואים (דיני אישוּת) ומתן אוטונומיה מלאה לכלל זרמי החינוך. תוכן המכתב שימש הבסיס לקביעת החוקים המסדירים את יחסי הדת והמדינה בישראל גם כאשר הוקמה המדינה אבל בעצם גם בימינו אלה.

הסטטוס קוו - חי או מת?

פרשת אלטלנה

ט"ו בסיוון התש"ח , 22 יוני 1948
פוליטיקה ישראלית ביטחון ודמוקרטיה

במאי 1948 חתם ראש הממשלה דוד בן-גוריון על פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל. הפקודה כללה את ההוראה החד-משמעית שלא יתקיים כוח צבאי במדינת ישראל מלבד צה"ל. וכך, אחד האתגרים הקשים בימיה הראשונים של המדינה היה למזג את המחתרות שפעלו בזמן המנדט הבריטי לתוך צבא ממלכתי אחד – צבא ההגנה לישראל. האתגר המורכב הגיע לשיאו האלים ביוני 1948, בהתנגשות אלימה בין כוחות צה"ל ללוחמי אצ"ל עם הגעת הספינה אלטלנה לחוף תל אביב שנהרגו בה 3 חיילי צה"ל ו-16 לוחמי אצ"ל.

בנובמבר 1948 הורה ראש הממשלה דוד בן-גוריון על פירוק הפלמ"ח ומיזוג חטיבותיו בצה"ל. תהליך פירוק המחתרות לווה בביקורת פוליטית נוקבת כלפי ראש הממשלה ובטענות על הפעלת כוח מופרז ועל עירוב מניעים פוליטיים-מפלגתיים בהחלטה לתקוף את אנשי אצ"ל שעל סיפון האונייה. עם זאת, בעיני רבים היו אלה צעדים חיוניים בדרך לביסוס הריבונות של המדינה הצעירה.

יום הולדת לוויקיפדיה העברית

ח' בתמוז התשס"ג , 8 יולי 2003
ערכים ומוסדות דמוקרטיים

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת, המכוּנה גם "האנציקלופדיה החופשית". כינוי זה הוענק לה משום שהיא מסתמכת על חוכמת ההמונים; כל אדם רשאי ליצור ערכים או לתקנם. הארגון היוזם והמנהל הוא קרן ויקימדיה - מוסד ללא כוונות רווח שבסיסו בארצות הברית.

את הערכים בוויקיפדיה כותבים משתמשים בכל השפות. הבעיה העיקרית שוויקיפדיה נאלצת להתמודד איתה היא הוונדליזם, כאשר ערכים נערכים בכוונה להטעות או לפגוע. כחלק מהמאבק הנחוש, רוב הערכים שהושחתו חוזרים למצבם הנכון בתוך שניות או דקות בידי אנשים האמונים על כך. מיזם ויקיפדיה הושק בעברית ביום 8 ביולי 2003, והוא מכיל מאות אלפי ערכים בעברית.

פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי

כ"ז באב התש"ה , 6 אוגוסט 1945
פוליטיקה בינלאומית ביטחון ודמוקרטיה

בשנת 1945, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הטילה ארצות הברית על הירושימה שביפן פצצת אטום. הפּצצה, שכונתה בַּקשר "איש קטן", לוותה בפצצת אטום נוספת בשם "איש שמן", וזו הוטלה כעבור שלושה ימים על העיר נגסאקי.

שני האירועים הללו היו הפעמים היחידות שנעשה בהן שימוש בהיסטוריה בנשק גרעיני על אוכלוסייה. בין 129 ל-220 אלף אנשים נהרגו בשתי ההפצצות, רובם אזרחים חפים מפשע. מחציתם נהרגו מהפיצוץ והשאר מתו מפגיעות קשות ומחשיפה לקרינה בימים שלאחר ההפצצה. כשבוע לאחר הטלת הפצצה על נגסאקי נכנע קיסר יפן לבעלות הברית ובכך הסתיימה מלחמת העולם השנייה. ההפצצה בנשק גרעיני העלתה ביקורת קשה ברחבי העולם.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות