יום העגונה

העובדה שבמדינת ישראל אין הפרדה בין דת למדינה יוצרת לעיתים קרובות קונפליקטים בין הדת לזכויות האזרח. אחד התחומים שהחיכוכים בהם בין ההלכה היהודית לבין זכויות האזרח הם החריפים ביותר הוא תחום האישוּת (נישואים וגירושים). בראשית ימי המדינה נקבע כי לרבנות תהיה שליטה על תחום זה, וכך נוצרה מציאות שגורמת לפעמים עוולות חמורות, כמו בעניין הנשים העגונות. אישה עגונה היא אישה שמקום הימצאו של בעלה אינו ידוע אך לא הוכח שהוא מת, ולכן היא אינה יכולה להתגרש ממנו וכמובן שלא להינשא בשנית. ביטוי כאוב נוסף הוא מסורבות הגט – נשים שסיימו את מערכת היחסים עם בן זוגן אך אינן יכולות להתגרש ממנו בגלל סירובו להעניק להן גט. על פי ההלכה, נשים אלו נותרות כלואות בתוך קשר הנישואים ואינן יכולות לקבל את חירותן, ובכלל זה לא להינשא בשנית. יום תענית אסתר נבחר לציון יום העגונה משום שאסתר המלכה, כמו העגונות, מצאה את עצמה כבולה לקשר נישואים שהיא לא רצתה בו ונשללו ממנה חירותה והשליטה על חייה. את יום העגונה קבעה הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה שחברים בה גם "יד לאישה", התנועה המסורתית ותנועת נאמני תורה ועבודה. היעד העיקרי של יום העגונה הוא להגביר את המודעות למצוקות הנשים העגונות ולדרוש מציאת פתרונות בחוק לבעיית העגינות.