היחסים המורכבים בין דת ומדינה החלו עוד לפני קום המדינה ועוצבו במידה רבה
במכתב הסטטוס קוו ששלחה ב-26 ביוני 1947 ההנהגה הציונית לראשי ההנהגה החרדית בארץ ישראל. המכתב ביקש להסדיר את ההיבט הדתי במדינה שבדרך.
ראש הממשלה הזמנית, דוד בן-גוריון, ביקש, באמצעות המכתב, ליצור הבנה עם אגודת ישראל, שייצגה את החרדים, ובתמורה לקבל את תמיכתה בהכרזת המדינה.
המכתב פירט ארבעה תחומים ביחסים שבין דת ומדינה: קביעת השבת כיום המנוחה הרשמי, שמירת כשרות במוסדות המדינה הממלכתיים, שמירה על מסגרת משפטית יחידה לענייני גירושים ונישואים (דיני אישוּת) ומתן אוטונומיה מלאה לכלל זרמי החינוך. תוכן המכתב שימש הבסיס לקביעת החוקים המסדירים את יחסי הדת והמדינה בישראל גם כאשר הוקמה המדינה אבל בעצם גם בימינו אלה.
הסטטוס קוו - חי או מת?
