"
הפנתרים השחורים", תנועה מחאה חברתית מזרחית, הוקמה ב-1971 בידי צעירים בני הדור השני של העולים ממדינות ערב שחשבו שהמדינה קיפחה אותם ואת הוריהם בגלל מוצאם העדתי. "הפנתרים" מחו נגד אפליית יהודים ממוצא מזרחי ותבעו לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי ולהשוותו לזה של יהודים יוצאי מדינות המערב ("אשכנזים"). מאבקם נהנה מתמיכת אנשי אקדמיה ועובדים סוציאליים. "הפנתרים" פעלו בעיקר בירושלים ובתל אביב וארגנו הפגנות שהסתיימו לא פעם בהתנגשויות עם גורמי אכיפת החוק.
התבטאותה כביכול של ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר פגישה עם נציגי הפנתרים – "הם לא נחמדים" – השתרשה כביטוי המשקף את ההתנשאות התרבותית של מפלגת השלטון כלפי עולי המזרח. התנועה התפרקה ב-1973 בגלל מחלוקות פנימיות לאחר שכשלה בבחירות לכנסת. בהמשך השתלבו אחדים מחבריה הבולטים בכמה מפלגות.
