בתחילת אוקטובר 2000 הצטרפו חלק מאזרחי המדינה הערבים למחאות האלימות של הפלסטינים ביהודה ושומרון, על רקע האכזבה מכישלון התהליך המדיני ועלייתו של ראש האופוזיציה אריאל שרון להר הבית.
במשך כעשרה ימים התרחשו
הפגנות ואירועים אלימים שבמהלכם נהרגו 12 אזרחים ערבים. ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט תיאודור אור מונתה לחקור את האירועים.
דוח הוועדה (2003) קבע כי גילויי האלימות במגזר הערבי התפרצו על רקע אפליה והזנחה ממושכות של המגזר מצד ממשלות ישראל. הוועדה הצביעה גם על התבטאויות של הנהגת הציבור הערבי כגורם מתסיס. בין שאר המלצותיהם המליצו חברי הוועדה לצמצם את הפערים בין המגזר היהודי למגזר הערבי. פרסום הדוח הצטרף לבג"ץ קעדאן (2000) (שקבע שמדיניות ההחכרה של קרקעות ליהודים בלבד היא אפליה אסורה) בניסיון להיאבק בחוסר השוויון בחברה הישראלית ואשר האזרחים הערבים סובלים ממנו שנים ארוכות.