פסק הדין "קול העם" בחן, בראשונה, את גבולות חופש הביטוי בנסיבות שהוא מתנגש עם דרישות של ביטחון המדינה. הרקע היה מאמר ביקורת חריף שהתפרסם ב-1953 ב"קול העם", עיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), נגד מדיניות הממשלה. שר הפנים, מתוקף סמכותו לפי פקודת העיתונות, הורה לסגור את העיתון לעשרה ימים. העיתון עתר לבג"ץ ועתירתו התקבלה.
פסק דין "קול העם" הוא אבן דרך ואירוע מכונן של המשפט החוקתי בישראל. הוא התווה את הדרך המשפטית הראויה להגנה על זכויות האזרח וחופש הביטוי כאשר הם מתנגשים עם ערכים אחרים.
